דפלציה מהי? 

הורדת דירוג האשראי של ארה"ב, העלולה ליצור כדור שלג של מפולת בבורסות העולם, והמיתון העובר על מדינות אירופה השונות, עלולים להביא לקיומה של דפלציה עולמית. דפלציה מתרחשת כאשר ישנה ירידה קבועה ומשמעותית במדד המחירים לצרכן, במוצרים ו/או בשירותים, אל מתחת לאפס, קרי: מדד שלילי. בכדי להיכנס לגדרי המונח דפלציה, על ירידת מחירים זו להיות משמעותית וקבועה לאורך זמן. כלומר, ירידת מחיריהם של חלק מהמוצרים המהווים את המדד, בעוד שמחירי מוצרים אחרים עולים לא תחשב כדפלציה. ירידת מחירים בסקטור מסוים, יכולה לנבוע כתוצאה מעלייה ביכולות הייצור של אותו מוצר, בשילוב עם ירידה בעלות הייצור, או בשל ירידה בביקוש ובצריכה של המוצר וכדומה, אולם זו כשלעצמה אינה מהווה בעיה ברמה המקרו-כלכלית ואינה יוצרת דפלציה.

דפלציה per-se, מתרחשת רק כאשר הירידה במחירים, כוללת בחובה מגוון רחב ביותר של מוצרים, כך שהיא משפיעה במישרין על מדדים שונים, כגון מדד המחירים לצרכן בישראל, ואלה רושמים נתונים שליליים משמעותיים באופן קבוע ומתמשך. הסיבות לקיומה של דפלציה מקורן, כמעט תמיד, בירידה חדה בצריכה המצרפית, כך שליצרנים אין ברירה אחרת אלא להוריד את מחירי המוצרים; עם זאת, קיימת אפשרות נוספת לדפלציה אשר נובעת מעלייה משמעותית בכושר הייצור וירידה בעלותו. תופעות הלוואי הבלתי נמנעות של דפלציה הינן מיתון, ירידה ברמת השכר, עלייה באבטלה וכדומה. בניגוד לאינפלציה, שבה רמת המחירים עולה באופן קבוע, קרי: כוח הקניה של הכסף נמצא במגמת ירידה מתמדת, ואשר מהווה את המצב הכמעט "נורמאלי" של מרבית המשקים בעולם, ולפיכך מורגלים שווקים אלה להתמודדות עימה, הן מן הפן המוניטארי והן מהפן הפיסקאלי, הרי שכלכלות מדינות העולם אינן מורגלות להתמודדות עם דפלציה והשלכותיה.

ככלל, החשש העיקרי מדפלציה נובע מתופעה המכונה "ספיראלה דפלציונית", ולפיה ירידת המחירים הראשונית מובילה לירידה בתוצרת, וזו מובילה לירידה ברמות השכר. ירידה בשכר מובילה מצידה, לירידה בביקוש, עקב כמות נמוכה של מטבע זמין, וזו מביאה לירידה נוספת במחירים. השלכותיה של דפלציה, על הפעילות המשקית, אינה שונה מזו של כל ירידה בצריכה המצרפית במשק: מיתון, עליה ברמת האבטלה וכדומה. ניתן לומר כי למעשה, כאשר המחירים יורדים, למטבע כשלעצמו, יש תשואה, וזאת מבלי להשקיע אותו בשום כלי פיננסי, בעל סיכון זה או אחר: "A dollar tomorrow will purchase more goods than a dollar today".

"סוגים" שונים של דפלציה

דפלציה מציבה סוגיות רבות וקשות בפני מקבלי ההחלטות, שכן מחד ניתן להבינה כפשוטה ובהגדרתה הסטטיסטית, קרי: ירידת מחירים מתמשכת וקבועה, אך מנגד, בפרספקטיבה רחבה יותר, דפלציה מייצגת הן את הסיבה והן את המסובב של מספר תופעות כלכליות במשק.

דפלציה מונעת ומתפתחת מסיבות שונות, ומלומדים מגדירים למעשה, שלושה סוגי דפלציה שונים: "The good, the bad and the ugly deflations", כשעיקר ההבדל ביניהן נובע מהסיבות ליצירתן, ומתגובת השוק להתקיימותן.

דפלציה טובה

דפלציה טובה היא זו הנובעת מזעזוע, שמקורו בהיצע חיובי מוגבר במשק. מקורו של גל היצע זה, יכול להיות מהתגברות בייבוא סחורות מחו"ל כתוצאה מהורדת מיסים על הייבוא, ייצור מוגבר, הן בארץ והן בחו"ל, הנובע מעלויות ייצור נמוכות וכדומה. במשוואה המקובלת שבין היצע וביקוש, הרי שכל עליה בהיצע, תביא לירידה במחירים. בהינתן משק שבו רמת האינפלציה כבר נמוכה מאוד, ואליו נוסף הזעזוע שנגרם כתוצאה מירידת מחירים, הנובעת מהיצע סחורות גדול, הרי שהדרך לדפלציה קצרה מאוד. דפלציה זו נחשבת כטובה היות וזעזוע כזה, מביא אמנם לירידת מחירים, אך יחד עם זאת קיימת עליה ברמת המכירות וכן עליה ברווחיהם של בעלי העסקים; עליה זו מביאה לתוספות שכר במשק, הגורמים לעליה במחירי נכסים כגון נדל"ן, ולפיכך התחזקות משקית כוללת.

דפלציה רעה

דפלציה רעה הולכת יד ביד עם מיתון. בבסיסה של דפלציה מסוג זה, שניתן לראותה למעשה כדפלציה ה"קלאסית", עומדת ירידה משמעותית בצריכה, הנובעת בחלק הארי של המקרים מירידה בהכנסות הציבור, מיתון משקי כולל ועוד. בתקופת טרום שנות ה-60 של המאה הקודמת, מיתון וצמצום בפעילות המשקית, שהביאו לירידה בצריכה המצרפית-הציבורית, אכן נתפסו כקשורים לתחילתו של תהליך דפלציוני. בשנים שבין 1960 לאמצע שנות ה-90, כאשר ברוב מדינות העולם שררה אינפלציה, הרי שהאטה בפעילות המשקית, חולשה כלכלית ומיתון נתפסו יותר כקשורים לדיס-אינפלציה, ולא כתופעה דפלציונית. לשינוי זה בתפיסה, ישנה משמעות אופרטיבית בעיני מקבלי ההחלטות במשק, שכן אם הדפלציה אינה רק הסימפטום להאטה במשק, אלא הסיבה העיקרית לה, כי אז יש להלחם בדפלציה באמצעים קיצוניים הרבה יותר .

דפלציה מכוערת

גרסה קיצונית של "הדפלציה הרעה". דפלציה מכוערת מתאפיינת בירידת מחירים חדה ומיתון עמוק ומתמשך. הצריכה המצרפית יורדת, אף היא, בצורה חדה ובמקביל עולה נטל החובות המוטלים על הציבור, מספר פשיטות הרגל וחדלות פירעון של חברות גדל בהתאם, ואלה מטילים נטל כבד ביותר על המשק. יש הסוברים כי במצב קיצוני זה, קיימת האפשרות שהמדיניות המוניטארית השגורה והמקובלת במלחמה בדפלציה, מאבדת את האפקטיביות שלה. כלומר, "הדפלציה המכוערת" מובילה את המשק למצב כה קיצוני, עד כי לא נותרו בידי הממשל כלים להלחם בה, וגורלו של המשק, ועימו כלכלתה של המדינה, נותר לחסדי שמים. בעוד שמספר תיאורתיקנים מציעים פתרונות חדשניים למצב זה, הרי שיש הסבורים כי תופעת "הדפלציה המכוערת" היא כה נדירה, עד כי אין כל טעם לעסוק בהשלכותיה ובמציאת כלים למלחמה בה.

סיכום

אנו רואים אם כן, כי לדפלציה פנים רבות ואין הרי דפלציה שמקורה בירידה בצריכה והאטה במשק, כהרי דפלציה הנגרמת כתוצאה מהצפת השוק במוצרים והגדלת ההיצע. יש לפיכך, לאבחן את מקורה של הדפלציה המכה במשק, ולקבוע את היערכות המשק ואת הכלים למלחמה בדפלציה, בהתאם.